סיפורם של חברי הלהקה - להקת שמן.

אי שם בשלהי שנות השמונים של המאה הקודמת ישבו להם שני תלמידים בכיתה י' בהפסקה משועממים מהלימודים במחשבות על מוסיקה כשלפתע אחד מהם אומר לשני:"יש לי רעיון! בוא נקים להקה (?!)".מיד השני עונה לו:"אתה השתגעת? אני בקושי יודע קצת תופים ואתה בכלל לא מנגן".הראשון השיב:"יהיה בסדר אני הולך ללמוד באס".

אלה היו שחר ברגמן ומרקוס פרנקו ב"מחששה" של בי"ס אורט חוף השרון שבקיבוץ שפיים.
במקביל בגבעתיים מתנדנד לו נועם אברהמס בין לימודים לבית ושר בלהקות גראז'ים עם חבר'ה מהשכונה.
הזמן עבר ושחר באמת למד באס וביחד עם חבר שידע קצת גיטרה החלו שחר ומרקוס לחבר ולנגן שירים פשוטים בצריף בקיבוץ רמת הכובש,שם הרשו להם לעשות מוסיקה.

לאחר שנה החבר'ה כל אחד במקומו החלו להשתפר ולמדו להם אקורד או שניים.
לקראת הצבא כבר התקדמו למצב שבו שחר ומרקוס עם גיטריסט בשם שי לוין הופיעו ב"רוקסן" האגדי כלהקת "אודין" ונועם שרף את ה"פינגווין" כל שישי עם להקתו "אקסטזה". הלהקה לא הייתה מגובשת אבל מוסיקה כבר היתה.

בזמן הצבא התפזרו חברי הלהקה כל אחד לדרכו (כמו שקורה לכולם בישראל)ולמרות זאת המשיכו להיפגש ולנגן מוסיקה מידי פעם. לאחר הצבא המשיכו שחר מרקוס ושי לוין לנגן ואפילו הקליטו דמו עם שבעה שירים ובתוכם שירים ששרדו עד היום כמו "הנחל זורם" ו"דרקון".

נועם היה קצת אבוד עם המוסיקה שלו עד לרגע המכונן שבו שחר ומרקוס חיפשו גיטריסט אחר (שי לוין הלך ללמוד ועזב קצת את המוסיקה).בעקבות מודעה בעיתון של שחר ומרקוס נועם הסיע את חברו יריב גז'נדה (גיטריסט גדול!) לפגוש את חברי הלהקה לראות אם יש על מה לדבר ואם יש מוסיקה לנגן.הקליק היה מיידי ונועם שבא להסיע את חברו מצא את עצמו שר בלהקה בשם "אודין".זהו השלב הראשון לקראת העתיד לבוא "להקת שמן".זה המקום לציין שיריב גז'נדה השאיר כמורשת את השיר "אל תלכי לי" שמנוגן ומבוצע עד היום.
הזמן חלף יריב עזב שי לוין חזר והרביעיה פתחה בהופעות באזור המרכז,את ה"לוגוס" המיתולוגי הם מילאו כמה פעמים בתקופה ש"מוניקה סקס" "רוקפור" "ירמי קפלן" "איגי ואקסמן" ועוד גדולים וטובים הופיעו שם קבוע.

"אודין" המשיכה לנגן,החבר'ה התקדמו בחיים עד לרגע שבו שי לוין ירד מן הארץ לארה"ב ואז נשארו שלושה שחר מרקוס ונועם שהחליט לשנות את שמה של הלהקה לשמות החברים בא,זה יצר תלכיד בלטי מתפשר."שמן" הקליטו שלושה שירים "זהבה" "הנה אני" ו"תפסיקי לחפש".זה המקום לציין ש"הנה אני" הוא תרגום של להיט ענק בדרום אמריקה של להקה בשם "אנניטוס ורדס" שיר שהיה לשיר השנה ביבשת ב-1997.רצועות מוסיקה אלו הגיעו לידיים של המפיק המוסיקלי נדב ביטון שזימן את "שמן" לבוא ולהשמיע.
שם התחיל האלבום "נמס" אספו את כל השירים (50 במספר)ותריסר השירים הטובים ביותר נכנסו לאלבום.מאז "שמן" מופיעה בכל הארץ עם השירים האלה וגם חדשים ההמשך יבוא...